פסק-דין בתיק ס"ע 4201-11-10

1.         התובע הגיש ביום 2.11.10 כתב תביעה (לאחר תקופת עבודה מ- 1.9.60 ועד לפרישתו
ב- 31.10.06) בו עתר לחישוב שכרו הקובע לפ"פ ולפדיון ימי מחלה לפי שכר של 15,559 ש"ח.

            התובע עתר להפרש פ"פ בסך 135,671 ש"ח ולהפרש פדיון ימי מחלה בסך 22,809 ש"ח -ההפרשים נובעים מרכיב "שעות פריון לתשלום" ורכיב "צמצום גמולים" שקיבל כחלק ממשכורתו, עד לפרישתו מהעבודה (ב- 2006), בסכום קבוע ללא כל תנאי, אף בחופשות ובמחלות והכל עפ"י סעיף 2א(1) בהסכם  הקבוצי ובנגוד לטענת הנתבעת הנסמכת על סעיף 13 בפרק כד בהסכם הקבוצי.

            ביום 3.7.11 הגיש  התובע כתב תביעה מתוקן בו עתר באותם רכיבים אך לפי שכר קובע של 18,702.10 ש"ח ותוך שהוסיף כי יש לחשב גם את רכיב "אחזקת רכב", שהשתלם לו מדי חודש, בסכום קבוע ללא כל תנאי, אף בחופשות ובמחלה. בהתאם, עתר להפרש פ"פ בסך 280,852 ש"ח ולהפרש פדיון ימי מחלה בסך 47,217 ש"ח.

2.         בכתב הגנתו המתוקן עתר הנתבע לדחיית התביעה.

            יש לסלק על הסף התביעה בשל שיהוי קצוני, מניעות והשתק, נוכח התנהגות רבת שנים וחוסר תם לב. כביכול, טוען התובע כי עם פרישתו, כשמלוא המידע היה בידיו, כי נערך לו חשבון שגוי, בעוד שפנה לראשונה ב- 29.7.10.

            התובע קיבל פדיון מחלה ופ"פ לפי שכר קובע (12,622.7 ש"ח) בהתאם לדין ולהסכם הקבוצי.

            פרק י"א להסכם הקבוצי קובע במפורש מהם הרכיבים המחושבים לפדיון מחלה, לעובדי קרקע פורשים, ו- 3 הרכיבים הנטענים בתביעה אינם נכללים בו (סעיף 15א להסכם הקבוצי).

            כך, קובע סעיף 1 לפרק כ"א להסכם הקבוצי מהם הרכיבים המחושבים ו- 3 הרכיבים הנטענים בתביעה אינם נכללים.

            משעסקינן בזכאות הסכמית - יש לפעול כהסכמת הצדדים, מה גם שעסקינן ברכיבים שהם תוספות לשכר, שאינן קבועות, אלא תלויות במדדים, תשומות, אישורי נוכחות, בעלות ברכב ורשיון תקף.

3.         בהתאם להחלטת כבוד הרשמת ע. ריכטמן מ- 4.4.11, הוגשו תצהיר התובע (5.2.12) ותצהיר מנהל מינהל משאבי אנוש בנתבעת (מר יוסי עברון; "עברון"; 2.4.12).

            ביום 19.4.12 נשמעו בפנינו עדויות הצדדים.

            סיכומי תובע הוגשו ב- 14.5.12.

            סיכומי נתבעת הוגשו ב- 2.9.12.

4.         ולהכרעתנו -

א.         כללי

            קשה להבין הכיצד מצא התובע להגיש התביעה ואח"כ התביעה המתוקנת בה טען לחישוב רכיב נוסף (שלישי) בשכר הקובע - הכיצד לא כך נטען מבראשית - ודאי כך, כשעסקינן בחלוף תקופה של 4 שנים מפרישתו?

ודאי וודאי כך, כשעסקינן בעובד ובמעסיק המתנהלים עפ"י הסכם קבוצי והדין הקבוצי.

            כך יש להזכיר כי חרף הטענות בעניינו כי עסקינן בשאלות עובדה ומשפט - אישר התובע כי ידע שעבד "תמיד לפי הסכם קבוצי".